ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון
|
6273-05-12
11/12/2012
|
בפני השופט:
הרשם בכיר נועם רף
|
| - נגד - |
התובע:
אברהם הלל
|
הנתבע:
1. עמוס סעדה
2. ישיר איי. די. איי
|
| החלטה |
1. ביום 21.10.12 ניתן פסק דין בהיעדר הגשת כתב הגנה ובהיעדר התייצבות, בהתאם להוראות תקנות 10 ו 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז - 1976.
2. המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין. המבקש אינו מכחיש שקיבל את כתב התביעה אך טוען שהעבירו לעו"ד מטעמו שמטפל עבורו בתביעה אחרת בבית משפט השלום בירושלים בנוגע לתאונה נשוא תיק זה וסבר לתומו שהעו"ד מטפל עבורו בתיק. אך בדיעבד התברר לו שעסקינן בתיק שמתנהל בבימ"ש לתביעות קטנות, בו אין הצדדים מיוצגים.
3. כמו כן, טוען המבקש שיש להתחשב במצבו הרפואי וכן שהינו שוקל לבקש לאחד את הדיונים בין התיק דנא לתיק שמתנהל בבימ"ש שלום, מאחר ויכול וייצור מצב של החלטות סותרות. המבקש צירף לבקשתו את כתב התביעה שהוגש מטעמו בבימ"ש שלום בירושלים.
4. המשיבים מתנגדים לבקשה כמפורט בתגובתם שהוגשה לבית המשפט.
5. מאחר והמבקש קיבל זימון לדין וזימון לדיון, לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון, הוא אינו זכאי לביטול פסק הדין משיקולי צדק.
6. ברע"א 1957/12
זהרה חלה נ' יוסף כהן (פורסם בנבו) קבע בימ"ש:
"כפי שציין בימ"ש קמא, קיימים שני שיקולים מנחים בבחינת בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות: הראשון, עניינו בסיבת אי ההתייצבות, האם מדובר במי "שהתעלם מדעת מההליך השיפוטי?", או שמא
עסקינן במי שלא התייצב מפאת צירוף נסיבות אומלל, בהיסח הדעת או מרשלנות במקרים אלה, בניגוד למקרה הראשון, תגבר נטיית ביהמ"ש לבטל את פסק הדין. השיקול השני, שעל-פי רוב נודעת לו חשיבות גדולה יותר, עוסק בסיכויי ההגנה (או התביעה, אם מדובר בתובע) של מבקש הביטול. על מבקש ביטול פסק הדין להראות, ברמה הלכאורית, שיש לו אינטרס בביטולו ושטיעוניו אינם עולים בגדר הגנת בדים, שכן אין תועלת בביטול פסק-דין אם אין כל סיכוי שתוצאתו תשתנה לאחר בירור ההליך. לצד שיקולים מנחים אלה, קיים שיקול נוסף, מעין שיקול על, והוא זכות הגישה לערכאות. זכות זו אינה מוחלטת ויש לאזנה, בין היתר, אל מול האינטרס הציבורי-מערכתי בניהול תכליתי ויעיל של מערכת המשפט.
אין לכחד כי למתן פסק דין בהעדר התייצבות עלולות להיות השלכות משמעותיות על בעל הדין שפסק הדין ניתן נגדו; זאת בלא שהתובענה בה ניתן פסק הדין התבררה במלואה ומבלי שלבעל הדין ניתנה ההזדמנות להוכיח טענותיו. משכך, ראוי שהשימוש בסנקציה זו ישמר למקרים קיצוניים בהם בעל דין הראה זלזול בוטה והתעלם מדעת מן ההליך, או במקרים בהם לא עלה בידו להצביע על סיכוי הגנה כלשהם. יהיו מקרים בהם סנקציה זו, של אי ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ומניעת גישה לערכאות, לא תהיה מידתית בהתייחס לכלל נסיבות המקרה, ולאיזון שבין סיבת אי ההתייצבות לבין סיכויי ההגנה. לעיתים יש גם לשקול במסגרת "משוואה" זו את האינטרסים המונחים על הכף. יצוין, כי הדברים יפים במיוחד למצבים בהם אי ההתייצבות היא של נתבע (או משיב בהמרצת הפתיחה), שאז מחיקת הגנתו נועלת בפניו את שערי ביהמ"ש באופן מוחלט. כשמדובר באי התייצבות תובע, יש בידי ביהמ"ש סנקציה פחות קיצונית, של מחיקת תובענתו, באופן שלא תיחסם דרכו לשוב ולהגישה. סנקציה אפשרית נוספת - פחותה בחומרתה - היא השתת הוצאות."
7. המבקש לא הגיש כתב הגנה בתיק ולא צורף כתב הגנה לתגובתו. מבלי שאצטרך ליתן הדעת לשאלה באם המבקש התעלם מדעת מהליך שיפוטי אם לאו והסיבה לכך, בכל הנוגע לטעם העיקרי של סיכויי הגנה, דין בקשתו להידחות.
8. ובמה דברים אמורים, המבקש לא טען ולו טענת הגנה אחת כנגד תביעתו של המשיב 1/תובע. כתב התביעה שהוגש בבית משפט השלום מתייחס למערכת היחסים שבין המבקש לחברת הביטוח שלו ולשאלת הכיסוי הביטוחי לנזקיו הוא. אין בכתב תביעה זה כל התייחסות ו/או טענה לעניין היריבות בינו לבין המשיב 1/התובע ועל כן גם אין כל חשש להחלטות סותרות.
9. מאחר ולא הוצגה כל הגנה ולו הגנה לכאורה כנגד תביעתו של המשיב 1/התובע, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית בזאת.
10. יש לציין בנוסף שהמבקש תמך בקשתו בתצהיר על דרך של הפנייה בלבד.
11. בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המבקש, איני עושה צו הלוצאות.
ניתנה היום, כ"ז כסלו תשע"ג, 11 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.